תיעוד המבנה

בשנת 1922 השתתפה משפחת קריניצי בהגרלת המגרשים במושב "עיר גנים". הם רכשו את חלקות 219,218,217 שכל אחת מהן הייתה בת 5 דונם במזרח המושב.

הקמת הבית בשנים 1924 - 1925: על פי רשימת המיסים מתאריך 06.10.1924 שילם קריניצי עבור בית קיים או שהחל להבנות על מגרשו. עדות ממקור ראשון על הקמת המבנה ניתנה על ידי הקבלן שלמה גולדשטיין: "באוגוסט 1924 נודע לי כי אברהם קריניצי, מי שעתיד להיות ראש עיריית רמת-גן, עומד לבנות את ביתו ברמת-גן. פניתי אליו וקיבלתי ממנו את עבודת בנין ביתו (בו הוא מתגורר עד היום). עד כמה שזכור לי הייתה לו במקום חלקת אדמה בת 15 דונם שקנה עם ייסוד "עיר גנים". תוך שנתיים גדל על שטח זה גן גדול ופורח, וכשהתחלתי בבניין ביתו היה הגן מפותח לתפארת. שמונה חודשים נמשכה עבודת בניין הבית והייתי מובטח מפני הסיוט של חוסר עבודה" (גולדשטיין 1965).

משפחת קריניצי התגוררה באותה עת ברחוב נחלת בנימין בתל-אביב ואברהם השגיח על עבודת הבנייה: "לפני שעברנו לרמת-גן הייתי תמיד נלווית לאבי לבוא לראות את המקום. היינו מגיעים עם כרכרה עד למשטרה ובקו ישר היינו צריכים להגיע למגרש שלנו, אבל בדרך הייתה הכרכרה שוקעת בחול, כבישים לא היו, ואנו עזרנו לעגלון להוציא את הכרכרה, דחפנו, זו הייתה התחבורה היחידה" (מתוך עיזבונה של מרים יקים).

 

היה זה בית שמתארו מלבני ובו קומה עליונה וחצי קומת מרתף. מדרום הובילו מדרגות פריקסט אל עבר הכניסה הראשית דרך מרפסת מקורה. דלת עץ בשילוב זכוכית בעיטור מעוינים נפתחה אל סלון הבית ובהמשכו חדר האוכל שהסתיים בחזית המערבית בבליטה מצולעת ובה חלון מרכזי תלת כנפי. בחזית הצפונית הייתה מרפסת פתוחה נוספת אליה עלו ככל הנראה במדרגות חיצוניות שאת תחילתן ניתן לראות בתמונות ההיסטוריות. המקלחת, השירותים, המטבח וחדר קטן היו בחלקו המזרחי של המבנה. בקומת המרתף הייתה שורה של חדרים אשר בהם לפי השערת המחקר התגוררו הילדים בשלב הראשון. החזית הראשית המערבית הייתה מעוטרת בדגם קסטונים בקו מעקה הקומה העליונה. גג הבית היה עשוי רעפים. במגרש מדרום הייתה סוכת קיץ עליה השתרגו מטפסים, ממזרח שובך יונים ונדנדה עבור הילדים.

בשלב לא ידוע המרפסת בפינה הצפון מערבית נסגרה והפכה לחדר אוכל של המשפחה ואילו הפודסט מעל המדרגות הצפוניות נסגר והפך למבואת כניסה.

פיתוח הנוף: על פי העדויות בחלק המזרחי של הבית ניטע פרדס גדול של תפוזים וקלמנטינות, ומצפון היה בוסתן עשיר בעצי פרי נשירים ובהם תות, אבוקדו, אנונה ופפאיה, זנים אקזוטיים שהיו ייחודיים באותה תקופה. נעמי בתה של מרים מספרת כי בשנות ה-30 פרידה אשתו השנייה של קריניצי ניהלה את משק הבית וכיוון שהתקציב היה מצומצם היא נהגה לעשות ברטר ותמורת הקלמנטינות קיבלה ירקות ופירות למשק הבית. זהבה בתו של בר כוכבא זוכרת שקריניצי נהג לעבוד בבוסתן עם נכדיו. אבנר בנה של שולמית תאר אף הוא את הבוסתן והוסיף כי ממזרח היה לול תרנגולות ובריכת שחיה לאווזים. בחזית המערבית והדרומית הייתה גינת נוי ובה נשתלו מטפסים, שיחים, עצי דקל מסוג וושינגטוניה ובפינת החצר היה נטוע עץ פקאן שנתן כמות רבה של פירות.

בשנת 1948 נפגעה חזיתו המערבית של הבית והגג קרס בחלקו כתוצאה מהפצצת חיל האוויר המצרי. כך מתאר זאת קריניצי בספרו: "אחד הביקורים הראשונים אשר ערכו האווירונים המצריים אצלנו היה ברמת-גן, וכנראה שמלומדי נימוס ראו לנכון לחלק כבוד בראש וראשונה לראש העיר וביתי הופצץ ונהרס בחלקו הגדול" (קריניצי: 202). עדות ממקור ראשון מביאים נכדיו של קריניצי. נעמי בתה של מרים זוכרת שהפגז פגע בחלק הדרומי של הבית וחדר ישירות לחדר השינה של אברהם ושרה שלמרבה המזל לא היו בבית באותו זמן. ההרס לדבריה היה נוראי וזכורים לה ענני הנוצות שעפו מתוך הכסתות וכיסו את כל הנוכחים. אבנר בנה של שולמית אשר גר מאחורי ביתו של הסב זוכר שכולם מיהרו להגיע לבית, הרס רב נגרם לגג הרעפים ולתקרה מתחתיו שהייתה בנויה מפלפונים (כעין תקרת רביץ) וכל השטיחים התמלאו רעפים וטיח. את כל הנפולת הזו פינו לגינה מאחורי הבית ושנים אחר כך עוד ניתן היה למצוא בשטח חלקי רעפים. אברהם ושרה עברו למספר ימים לביתה של הבת שולמית ולאחר מכן בתקופת שיפוץ המבנה שכרו דירה בשדרות דוד המלך.

השינויים במבנה בשלב השני 1948 - 1969:

אין בידינו תיעוד מדויק מתי ואילו שינויים נערכו במבנה וניתוח שלב זה מתבסס על צילומים היסטוריים וזיכרונות בני המשפחה.

הכניסות לבית: בשלב לא ידוע הפכה הכניסה המערבית לראשית אליה הוליך שביל גישה מרחוב יהל"ם (היום רחוב קריניצי) שמשני עבריו עמודי לבנים אדומות. דלת עץ כבדה עם פיתוחים הובילה לחדר מבוא קטן ומשם ליתר חלקי הבית. על מדרגות הכניסה המקורית מדרום נבנתה מבואה חדשה פתוחה עם מעקה נמוך סביב ומדרגות חדשות ואילו המרפסת המקורית נותרה פתוחה. מדרום נבנתה בחצר בריכת דגים. בשנות ה-60 נסגרה המרפסת וסופחה לתוך הבית.
עיקר השינויים אחרי ההפצצה של שנת 1948 חלו בחזית הראשית המערבית - המצולע בעל החלון התלת כנפי שהיה במרכז החזית נפרץ ונוספה מרפסת קטנה במקום החלונות, החלונות המאורכים בחזית זו פינו את מקומם לחלונות רבועים במקצב צפוף יותר.

תיאור פנים הבית על פי עדויות הנכדים: הכניסה הראשית ממערב הובילה לחדרון מצופה עץ ששימש כמלתחה לתליית מעילים. האגף המערבי של הבית כלל שלושה חדרים ברצף - הראשון היה חדר משפחה (במקור מרפסת פתוחה) ובו שולחן אוכל מסיבי אבל קטן שיועד ל 5-4 אנשים, לידו כוננית קטנה ועליה אחד משני מכשירי הטלפון שהיו בבית, על הקיר מצד שמאל היה מזנון בו הוחזקו הסרוויסים ובקצה החדר ניצבה הכורסא של קריניצי. מחדר המשפחה ניתן היה לעבור לחדר האוכל הגדול שנועד לאירוח. במרכזו היה שולחן אוכל גדול בציר מערב מזרח, סביבו נחגגו אירועים משפחתיים כגון ליל הסדר ואירועים רישמיים. מדרום היה מזנון בגובה המותניים ומצפון הייתה ויטרינת זכוכית גדולה. מעבר לשולחן היה בר יינות שעל פי עדותו של הנכד אבנר היה רהיט חשוב בבית כיוון שאברהם אהב לשתות והעביר את חיבתו בירושה לנכדיו. זהבה זוכרת שקריניצי לימד אותם לשתות במתינות וליהנות מהמשקה. החלל השלישי באגף המערבי היה הסלון, משמאל עמדה ספה, לידה שולחן סלוני קטן ובפינה הדרומית מערבית פטיפון ורדיו בארונית. מהסלון הובילה דלת רחבה למרפסת, שם בילו בני המשפחה שעות רבות בלילות הקיץ.

 

האגף המזרחי של הבית כלל בחלקו הצפוני את המטבח והמזווה, סמוך לו היה חדר העבודה של אברהם אך הוא כמעט ולא השתמש בו ותקופה מסוימת גרה בו זהבה בזמן לימודיה. בחדר זה הייתה כוננית ספרים ועל הקיר תצוגת כלי נשק אותם קיבל קריניצי כחבר ההגנה וכן כלים שניתנו לו על ידי הצנחנים אותם אימץ. בין היתר היה באוסף קרל גוסטב מהקרב על המיתלה, תת מקלע סטן מקרב באזור בית ג'וברין, רובה צייד ורובה נטען קנה שהיו תלויים על הקיר בווים. מסדרון צר שמשמאלו היו שירותים ומקלחת (לידה היה הטלפון השני בבית) הוביל לחדר השינה. הבית כולו היה מרוהט ברהיטי עץ כבדים מתוצרת הנגרייה של קריניצי ושטיחים רבים כיסו את הרצפה.

בקומה התחתונה, אליה ירדו במדרגות תלולות מצפון, היה מחסן כלי עבודה ולידו חדר קטן, ובצד המזרחי היו חדרים נוספים. בקומה זו התגוררו בני משפחה, מכרים ומנהלת משק הבית. כך למשל בתקופת רווקותו התגורר בקומה זו הבן יהודה. לאחר מלחמת העולם השנייה התגוררו באחד החדרים קרובי משפחה ניצולי שואה של שרה קריניצי עד שעברו לדירה משלהם, ופרק זמן מסוים התגורר שם רווק ששירת בבריגדה. מדרגות נוספות מברזל ירדו ממרפסת המטבח בחזית המזרחית ותחתיהן היו השירותים והמקלחת של הקומה התחתונה.

חניה ומקלט: כחלק מהשינויים שנערכו בשנת 1948 הוכשרה חניה בפינה הצפון מערבית של המגרש (כיום צריף הראשונים) ותחתיה נבנה מקלט אשר הפך עד מהרה למרתף היינות של קריניצי.

ביתם של אברהם ושרה קריניצי היה מוקד חיי החברה ברמת-גן. כאן נערכו חגיגות במוצאי יום העצמאות בהשתתפות נציגי המטכ"ל הצנחנים ונכבדי העיר רמת-גן, תזמורת מכבי האש ניגנה מעל בימת סוכת הקיץ. בגינה הגדולה התקיימו אירועים לכבוד ותיקי רמת-גן, בחג הסוכות הופיעו תלמידים בפני קהל רב שישב על כסאות שסודרו בגינה שורות- שורות. נשפי התרמה נערכו בבית וכללו בין היתר תצוגות אופנה בניצוחה של האופנאית הידועה לולה בר. קריניצי אירח דיפלומטים, נציגי צבא וממשלה, את הנשיא יצחק בן צבי ואשתו רחל ינאית ועוד רבים אחרים. היה זה בית פתוח לחברים ובני משפחה שאהבו לבוא ולבקר את קריניצי שאירח אותם ברוחב לב, וכיבד את הבאים מפירות העונה שצמחו בבוסתן.

1969 - 1988: בתאריך 13.11.1969 נהרג קריניצי בתאונת דרכים יחד עם חתנו ונהגו. בצוואתו השאיר את הבית ברמת-גן לשימושה של אשתו שרה ולאחר מותה יעבור הבית לבעלות עיריית רמת-גן בכדי שישמש למטרה ציבורית-תרבותית ויקרא "בית אברהם קריניצי". שרה קריניצי נפטרה בשנת 1981 ובתו מרים יקים החלה לפעול למימוש צוואת אביה. בשנה זו על פי מסמך מתיק הבניין נערכה עבודת שיקום גדולה בגינת בית קריניצי אשר פרטיה אינם ידועים.

השינויים במבנה בשלב השלישי 1983: בשנת 1983 נערך שיפוץ במבנה אשר חרג בהרבה מהתקציב המקורי וממסגרת הזמן עליה התחייב הקבלן. לא נמצאו תוכניות מסודרות של השיפוץ אלא שרבוטים בעט על גבי תוכנית מוקטנת של קומת הכניסה. בקומה זו אוחדו החלל המרכזי שהיה במקור חדר האוכל הרישמי, יחד עם הסלון, המרפסת שסופחה לבית מדרום וחדר השינה ממזרח ליצירת מרחב אחד. המטבח הועבר מהקצה הצפון מזרחי לאזור בו הייתה המקלחת ולצידו הותקנו שני חדרי שירותים. בקומת המרתף לא ניתן להבין את השינויים שנערכו במסגרת שיפוץ זה.

בתאריך 09.10.1983 נערך טקס חנוכת "בית קריניצי" בנוכחות ראש עיריית רמת-גן ד"ר ישראל פלד וחברי וועד בית קריניצי. על אף חנוכת הבית מתברר מתוך מכתבה של מרים יקים בשנת 1985 כי "לא הספיקו למלא את הבית בתוכן שלשמו הוא יועד". מרים פנתה לאישים שונים בכדי לקדם את הנושא אולם הגיעה למסקנה "שנכנסנו למבוי סתום. כואב לי שכל הריהוט של הבית (מתוצרת עצמית של בית חרושת קריניצי) מתגלגל ואולי נעלם...".

בשנת 1986 הוקמה עמותה בשם "עמותת בית ראשונים ע"ש אברהם קריניצי" ששמה לה למטרה להפוך את המבנה ל: "מוזיאון ומרכז תצוגה של תולדות העיר, אישיה, אוכלוסייתה ומיקומה במפה הלאומית. לשמש מרכז ציבורי לפעולות תרבותיות-חברתיות ברמת-גן".

בתאריך 13.12.1988 נחנך פעם נוספת "בית אברהם קריניצי", 19 שנים לאחר מותו בנוכחות ראש העיר אורי עמית וטקס גזירת הסרט הוענק אחר כבוד לבת, מרים יקים. בכתבה שפורסמה לרגל האירוע נכתב כי "הבית שהפך למוזיאון נותר במתכונתו המקורית. חדר העבודה הפך לחדר הנצחה שמתועדים בו שמונה עשורים של פעילות למען העיר והמדינה... בחדר השני בבית צופה המבקר בחזיון אור-קולי קצר - לידתה של עיר הגנים... בחדר השינה יש מסך פנורמי עליו אפשר לראות איך היה פעם ואיך הדברים נראים כיום.. חדר המטבח נמצא בשלבי עבודה "בקרוב יהפוך לחדר מחשבים" (מעריב, 1988). בשלב זה נוספה מבואת הכניסה הפתוחה מדרום אל החלל הפנימי כחלק מהאיזור בו הוצגו דיורמות והפתח הפך ליציאת החרום של המבנה.

1988 - 2017
בשנת 1990 פעלה עמותת "בית הראשונים ע"ש אברהם קריניצי" להעלאת מספר המבקרים במקום באמצעים שונים ובהם הכנת פעילויות אינטראקטיביות, ביקור כיתות תלמידים מבתי הספר העממיים במוזיאון ועוד. בשנים 1990/91 הוקם צריף ראשונים בסמוך לכניסה מעל מרתף היינות מתוך מטרה להציג את צורת המגורים של ראשוני "עיר גנים".

השינויים במבנה בשלב הרביעי 1993: בשנה זו התקבל היתר לעריכת שינויים במבנה אשר כללו הגדלת שטח קומת המרתף, הוספת שירותים, כיתות לימוד ואודיטוריום. בנוסף אושרו הקמת פרגולה בחזית הבית, ריצוף רחבות בחצר ובניית גדר בגובה 2 מטר בחזית וגדרות מדורגות בשאר החזיתות. בכדי לחבר את קומת הקרקע עם קומת המרתף נוספו בצידו הצפוני של הבית מרפסת פתוחה וחדר מדרגות פנימי.

השינויים במבנה בשלב החמישי 2001: בשנה זו התקבל היתר לסגור את השטח שמעל התוספת של שנת 1993 והתאמתו לתפקודו כארכיון, חדר עיון וחדר ישיבות. התוכנית נעשתה על ידי כנף-אדריכלים.
בשנת 2004 נעשו עבודות לחידוש האודיטוריום "האולם נאה וחמים עם שטיח מקיר לקיר ומכיל 100-80 מושבים מרופדים" (מתוך מכתב מתיק הבניין).

המוזיאון והארכיון: המוזיאון עוסק בהגשת תוכניות חינוכיות לציבור הרחב ובעיקר לתלמידים בגילאים שונים וברמות שונות. הארכיון שהוקם פועל לאסוף, לתעד ולשמר חומרים ארכיוניים בעלי ערך היסטורי על מנת להעמידם לשירות הציבור הרחב לצורכי לימוד, עיון ומחקר. לארכיון מערכת מידע ממוחשבת בה נקלטים פריטים מסוגים שונים על ידי עובדי הארכיון ומתנדבים גימלאים שחלקם מוותיקי רמת-גן.

חומרי הארכיון משולבים בתוכניות ההדרכה של המוזיאון. כך לדוגמא בתוכנית לכיתות ג' "השכונה שלי" נעזרים בצילומים תקופתיים, בתכנית "סיפורו של ישוב" לכיתות ד' מוצג בפני התלמידים מסמך התקנות של "מושב עיר גנים" ועוד. צוות ההדרכה מתאים את התכנים של הארכיון לצרכיהן של הקבוצות השונות המבקרות במוזיאון. הארכיון משמש כמקור לחוקרים רבים ובהם סטודנטים לתארים ראשון, שני ושלישי במגוון תחומים כגון: אישים, כלכלה, חקלאות, תעשייה, המחתרות ועוד. בנוסף באים למקום תושבים ותיקים, עיתונאים ותלמידי בית ספר העורכים עבודות חקר.

 

בבית קריניצי נערכים כיום לצד פעילות המוזיאון והארכיון אירועים לכל המשפחה. הפעלות לילדים בתקופות החגים, סיורים, סדנאות והקרנות סרטים.