אברהם קריניצי

ראש המועצה והעירייה הראשון של רמת-גן, כהונה: 1926 - 1969

 
קריניצי נולד בעיר גרודנו שבאימפריה הרוסית (כיום במדינת בלארוס), ובגיל צעיר עלה לארץ-ישראל, כחלוץ בימי העלייה השנייה (בשנת 1905). היה מעורב בפעולות התיישבות וביטחון ונמנה עם ראשוני ארגון "ההגנה" אך סייע לכלל המחתרות. במלחמת העולם הראשונה עבד בשרות הרכבות הטורקי כאחראי על כריתת העצים להסקת קטרי הרכבות ולאחר מכן היה סגן-מנהל מפעל לתיקון תותחים וייצור תחמושת בדמשק.

הוא הגיע לרמת-גן בשנת 1925 ועד מהרה היה לדמות המרכזית בה. בשנת 1926 העניק המימשל הבריטי מעמד של מועצה מקומית לרמת-גן הקטנה וקריניצי התמנה לנשיא המועצה הראשון.

מאז ועד שנת 1969 ניצח ב-12 מערכות בחירות ברציפות. הוא החזיק, ככל הנראה, בשיא עולמי כראש רשות מקומית: 43 שנים (24 שנים כראש המועצה ועוד 19 שנים כראש העירייה) ועמד תמיד בראש קואליציות של מפלגות מהמרכז והימין. כבעל אמצעים מילא את תפקידו הציבורי ברמת-גן, רוב השנים, ללא שכר.

קריניצי פיתח וטיפח את רמת-גן ממושבה קטנה לעיר הרביעית בגודלה במדינה וראה בה שתי חוזקות עיקריות: חוסן כלכלי וחזון עיר הגנים.
ואכן, לצד פיתוח עירוני מואץ והקמת מפעלי תעשייה שהגיעו ביוזמתו לרמת-גן (עלית, פלאלום, צ.ד. ועוד), הוא נטע ברמת-גן עשרות גנים, יותר מבכל עיר אחרת בארץ.

עם קום המדינה התרכז בקליטת עלייה ובהקמת שני מפעלים גדולים: הפארק הלאומי ואצטדיון רמת-גן. הוא היה הראשון מבין ראשי הערים שאימצו יחידה של צה"ל, ויזם את אימוץ חטיבת הצנחנים.

 

בנובמבר 1969, זמן קצר לאחר שנבחר לתפקיד ראש העירייה בפעם ה-12, נספה בתאונת דרכים יחד עם חתנו ישעיהו שמואלביץ ונהגו ברוך עזאני. שלושת ההרוגים קבורים בחלקת קבר מיוחדת בפארק הלאומי ברמת-גן.

מותו הטראגי של קריניצי הותיר חלל וכאב עמוקים בקרב תושבי העיר, שכן היה דמות אהובה ודומיננטית מאין כמוה. לאחר מותו נקרא רחוב יהל"ם בו התגורר, על שמו - רחוב קריניצי. כמו כן הפארק הלאומי ושכונת קריית קריניצי נקראו על שמו. ביתו עבר לרשות העיר, על פי תנאי צוואתו ל-"מטרה ציבורית - תרבותית".